"איך זה שאני לא יודע לקרוא? אמא אומרת שאני מאד חכם, אולי אני לא…".
לצערי ילדים חושבים כך על עצמם למרות שאין זה כך!
היכולת ללמוד לקרוא מושפעת מיכולות שונות, ובראשן מיומנויות לשוניות. מיומנויות לשוניות אלה הן מיומנויות מולדות וכאשר הן לקויות, הילד לרוב יתקשה ברכישת הקריאה. לכן יש לפתח ולקדם את אותן המיומנויות לפני ותוך כדי לימוד הקריאה.
למשל, יכולת פונולוגית ויכולת מורפולוגית – אל תלחצו מהמושגים וגם אין סיבה שתכירו אותם, כי זהו תחום הידע של בעלי המקצוע המלמדים קריאה. איש המקצוע המיומן לכך הוא לרוב מורה להוראה מותאמת, מה שעד לאחרונה נקרא הוראה מתקנת. לכן כשהילד מתקשה בקריאה הדבר אינו מצביע על יכולת החשיבה שלו. גם ילד בעל יכולת חשיבה גבוהה מאד עשוי להתקשות ברכישת הקריאה.

ידע מוקדם על אותיות האלף בית הכרחי לקראת לימוד הקריאה. חשוב מאד שהילדים יכירו את שמות האותיות, כי בזכות שמות האותיות הם יוכלו לזכור את צלילי האותיות וזה בסיס הקריאה!

תתחילו עם שיר קבוע של אותיות הא"ב. ביוטיוב ובערוץ הילדים תמצאו שירים כיפיים של רצף האותיות. תתמקדו בשיר אחד או שניים, אך לא יותר. הילדים אוהבים חזרתיות וכך יהיה להם קל יותר לזכור.

הכינו יחד שרשרת אותיות ותלו אותה בחדר, ההכנה עצמה והחשיפה היומית לאותיות עוזרת לזכירתן.

מצאו טריקים לזכירת שמות האותיות. לכל אות מצאו מילה המתחילה בצליל הפותח של שם האות.  למשל, המילים אָריה ואָרון מתחילות בצליל אָ בדיוק כמו הצליל הפותח של שם האות אָלף. המילים המילים בֵּרז ובֵּגד מתחילות בצליל בֵּ, בדיוק כמו הצליל הפותח של האות בֵּית וכך הלאה. זו שיטה בה מטפלים העובדים עם ילדים משתמשים והיא חלק ממוצר שפתחתי "הספר המחיק שלי אותיות הא"ב".

"אלף….סטופ מילים" אחד המשתתפים אומר בקול את האות אלף ואת שאר רצף האותיות ממשיך לומר בלב. כשמשתתף אחר אומר סטופ, יש למצוא מילה המתחילה באות בה נעצרו. ניתן להוסיף מציאת שיר עם המילה. מושלם לנסיעות.

"טלפון מקולקל" אמרו מילה כשהיא מקוטעת ומחולקת לצירופיה (למשל ח-תו-ל, שו-קו-ל-ד) הילד ינחש מה המילה ולהיפך הילד יואמר ואתם תנחשו. מושלם לנסיעות.

"מה המילה?" כל אחד בתורו אומר צליל פותח של מילה והקטגוריה אליה המילה שייכת, האחר שואל שאלות של כן ולא עד לניחוש המילה. למשל, ראיתי משהו המתחיל בצליל סו (סוס) והוא שייך לקבוצת בעלי החיים.

והכי חשוב כמו שתמיד אומרת- הרבה חום ואהבה, שלכם שולי

אמונה היא עוצמתית היא מזמנת עשייה! האמונה משפיעה על הפוטנצייאל שלנו, על הפעולות שלנו ועל התוצאה!
אם זה בראשית כיתה א' אם זה בחטיבה, בתיכון ובכל גיל, אפשר ל"יצור" מצבי הצלחה. הצלחה חשובה בשל הגלים החיוביים שהיא יוצרת סביבה. הצלחה מייצרת מוטיבצייה, עשייה, תחושת מסוגלות, התרגשות ואנרגייה חיובית. כל אדם המכיר את הילד ונמצא בסביבתו יכול "ליצור מצבי הצלחה". לפעמים אנחנו ההורים צריכים להוביל וליזום זאת.
למה הכוונה "ליצור מצבי הצלחה"? לזהות הצלחה נקודתית ומיד לשקף אותה לילד ולסביבה. דוגמה יומיומית שכיחה ביותר: ילדה שהחלה את כיתה א' וההסתגלות קשה לה. געגועים להורים שמביאים לבכי בביה"ס, כתוצאה מכך חוסר רצון ללכת בבוקר לביה"ס, חוסר ריכוז בלמידה בכיתה, חוסר קשב לנאמר ולנלמד בשל עיסוק בגעגועים, מתחילים פערים לימודיים, נוצרת תחושת מסוגלות נמוכה, הימנעות וכך הלאה. אז מה עושים? אמא שהבחינה כי בתה אוהבת את שיעורי הספורט וגם טובה בהם, מיד יצרה קשר עם המורה לספורט שתפה אותה במצבה של הילדה ובקשה מהמורה שתציין בזמן אמת ובקול רם את הצלחתה של בתה, שתיתן לה תפקידים כמו להיות ראש קבוצה ושתיצור הזדמנות אישית בה תאמר לה כמה היא טובה. במקביל פנתה האם למחנכת ובקשה ממנה שברגע שבתה מצליחה במשהו, וחשוב שההצלחה תהיה אמיתית ואותנטית, מיד להגיב ולתת לבתה חיזוק חיובי. לומר מילים המציינות את הצלחה או לתת מדבקה תוך אמירת הסיבה למתן המדבקה. תגובת הילדה למצבי ההצלחה נראתה מיד! הילדה חזרה מבית הספר וספרה לאמא על שיעור הספורט בו היא היתה טובה והמורה אמרה לה "ככה וככה", הילדה חזרה עם חיוך ענק וספרה בהתלהבות על המדבקות שקבלה מהמורה כי היא עשתה "ככה וככה". לעיתים האנשים האחרים לא רואים את מה שאנחנו כהורים רואים. לכן הרגישות שלנו כהורים, הבנת המצב ויצירת הצלחות עשוייה ליצור תפנית במצב הנתון. גם התערבות קטנה משנה מצבים. תארו לכם את אותה הילדה בכיתה א' שאם אמה לא היתה יוזמת את מצבי ההצלחה, סביר להניח שהייתה ממשיכה באותו המעגל של חוסר הצלחה, תחושת מסוגלות נמוכה המעצימה את חוסר המוטיבציה, מביאה לחוסר עניין בלמידה וכך הלאה. הקפידו כי "מצבי ההצלחה" יהיו אמיתיים אותנטיים, נקודתיים, לא מוגזמים וטבעיים. יצירת מצבי הצלחה, מתאימה לכל מקום ולכל זמן והמודעות לה מאפשרת אותה.

אחיזה נכונה של כלי הכתיבה נתפסת ככזו שמאפשרת בהווה ותאפשר בעתיד כתיבה שוטפת, נוחה וכתב יד קריא. האחיזה מתעצבת כבר בגיל הגן ולרוב מתקבעת בכיתה א'. דעתם הרווחת של המרפאים בעיסוק היא כי אחיזה תקינה היא זו שמקיימת את התנאים שצויינו לעייל, גם אם זו לא האחיזה המקובלת כאחיזה תקינה. אך אם בכיתה א' ובכיתה ב' נגלה כי בשל אחיזה "לא תקינה" של כלי הכתיבה הילד נמנע מכתיבה, מתעייף וכתב ידו אינו ברור וקריא, בגילאים אלא לרוב יהיה קשה לשנות את אופן האחיזה. לכן מומלץ להיות מודעים לכך בגילאים הצעירים, בגיל הגן להראות לילד כיצד אוחזים את כלי הכתיבה ולעשות זאת במידתיות כדי למנוע תסכול והימנעות של הילד בכתיבה. קיימים "טריקים" שונים שילדים אוהבים, העוזרים להם לזכור ולהבין מהי האחיזה המומלצת (ראו בתמונה את האחיזה המומלצת). אצבעות האצבע והאגודל שהן האוחזות המרכזיות, השולטות והמובילות את כלי הכתיבה, הן כביכול ההורים היושבים במושבים הקדמיים במכונית והאמה עליה העיפרון נשען, נמצאת מאחור כמו הילד היושב במושב האחורי במכונית. סיפור נוסף שילדים אוהבים; האצבע והאגודל הן שתי חברות טובות שכל היום יחד מפטפטות, והאמה לידן מקשיבה בסקרנות לפטפוטים שלהן. קיימים עזרים פיזיים שניתן להיעזר בהם, גם עוד לפני שהילד "מתקשה" באחיזה. הכלים עוזרים בהרגל הנכון של מיקום האצבעות בזמן בעת אחיזת כלי הכתיבה. קיימים כלי עזר מגוונים, רובם טובים וכל אחד בוחר את הכלי שנוח לו. למשל: קיים העיפרון הכחול עם השקעים בהם מניחים את האצבעות באופן המאפשרת כתיבה נוחה ויעילה, וכן כלי סילקון רך ונעים המולבש על כלי הכתיבה ומאפשר את הנחת האצבעות במקומות הנכונים (ראו הדגמה בתמונות). את הכלים השונים תמצאו בחנויות כלי הכתיבה וגם באתר שלי. לסיכום, ממליצה כהורים להיות מודעים לאופן האחיזה ולשמש מודל "טבעי" לילדים כיצד אוחזים את כלי הכתיבה, לעשות זאת בנעימות, בטבעיות ולהמנע מלחץ והתעקשות שעשויים להביא להימנעות מכתיבה. במידה ועולה קושי בכתיבה וביכולת המוטורית העדינה, לקרא המעבר לכיתה א' ובכיתה א', ניתן להיעזר בעזרים המוצעים לכך וניתן להתייעץ עם מרפאה בעיסוק.

שולי לוי לבני                                                                          מאבחנת דידקטית, פיתוח כישורי למידה וכלים לימודיים                מפתחת "ליבי מוצרים חינוכיים ללמידה מהנה".

האבחון הדידקטי הנערך ע"י מאבחן דידקטי מוסמך, בודק את תפקודי הלמידה השונים המשפיעים על תהליכי הלמידה. ראשית בודקים את מיומנויות הקריאה והכתיבה של הילד, ולאחר מכן בודקים את התפקודים הקוגניטיביים השונים המשפיעים על תפקודי הלמידה. מטרת האבחון לזהות יכולות וקשיים ובהתאם לבנות תכנית שתביא למימוש יכולותיו של הילד.
למה הכוונה בנאמר "תפקודים קוגנטיביים המשפיעים על תהליכי הלמידה"? ישנן יכולות המשפיעות על יכולות הלמידה, אתן דוגמה מעולם הכדורסל. כשם שאדם בעל קואורדינציה טובה יותר יהיה לו קל יותר ללמוד לשחק כדורסל, כך ישנן מיומנויות המקלות על רכישת הקריאה והכתיבה ועל יכולות הלמידה בכלל.
באופן כללי, המנגנונים הנבדקים כוללים: תהליכי עיבוד מידע שפתי, מיומנויות שפתיות העומדות בבסיס הקריאה והכתיבה כמו יכולות פונולוגיות, מורפולוגיות ותחביריות. תהליכי עיבוד מידע שמיעתי כגון זכירת מידע מילולי בהקשר לטווח הקצר והארוך. תפקודים חזותיים, תפקודי קשב וריכוז, פונקציות ניהוליות כמו, ארגון, תכנון, בקרה עצמית ויכולות חשיבה מילוליות ולא מילוליות. במקביל נבדקות גם אסטרטגיות הלמידה בהן משתמש הילד, ולמידתו בעקבות תיווך שניתן לו. לאחר העברת האבחון שלרוב מתקיים לאורך מספר מפגשים, המאבחן בודק וכותב את האבחון ולאחר מכן נפגש עם ההורים ומעביר את ממצאי האבחון ואת המלצותיו.                                                                                                         המפגש עם ההורים משמעותי ביותר על מנת שתופק מהתהליך תועלת, וכדי שהאבחון לא ייתפס כ"מסמך" שיוכנס למגירה. המפגש לעיתים אינו קל והדבר ברור, כי כהורים אנחנו רגישים ביותר לילדים שלנו ועוד יותר לקשיים שלהם. לכן המפגש צריך להיות מצמיח שבסופו תהיה העצמה, התקדמות ועשייה. במידה והחלטתם על קיום אבחון דידקטי, אני ממליצה קודם לכן להתייעץ עם יועצת ביה"ס, שתמליץ לכם על סוג האבחון הנדרש (דידקטי או פסיכודידקטי), לעיתים יש מסגרות חינוכיות המקיימות את האבחון. אני מתרשמת כי קיימת כיום מגמה במשרד החינוך שהאבחון ייעשה במסגרת החינוכית. זה הכיוון, אך הוא עדיין מיושם רק בחלק מהמקומות, ונדמה כי מגמה זו תתפתח עם השנים. בנוסף, היועצת תוכל להמליץ מתי כדאי לקיים את האבחון, ישנם גילאים מסויימים בהם היועצת תדע לומר לכם אם לחכות עם האבחון או להשתדל להקדימו וכו'. בנוגע לגילאים הבוגרים יותר, והכוונה לסטודנטים – פה יש לבדוק מול הגוף האקדמי מהו האבחון ה"מקובל" עליהם וליתר דיוק היכן לקיימו. לרוב הגופים האקדמיים יש את המוסדות המאבחנים עבורם, והם לרוב לא יקבלו אבחון שנעשה במקום שאינו מאושר על ידם. לסיכום, כאשר יש צורך באבחון, חשוב לקיימו, חפשו המלצות היכן לעשותו, היעזרו ביועצת בית הספר והחשוב יותר – זכרו כי מטרת האבחון היא ליצור הזדמנות אתנחתא, זמן לחשיבה ולהבנת מצבו של הילד, מה הן יכולותיו ומה הם קשייו. מה אנחנו ההורים או כל מבוגר אחר הנמצא עם הילד עושים ומתכננים כדי להביא לאמונות וליכולות שיביאו להצלחה, לתחושת מסוגלות, לאמונה עצמית שישפיעו על מצבו הנוכחי והעתידי של הילד כאדם. 

שלכם, שולי לבני,                                                                                                                                                                                               מאבחנת דידקטית, פיתוח כישורי למידה ופיתוח כלים לימודיים,                                                                                                                 מפתחת "ליבי מוצרים חינוכיים ללמידה מהנה'.

הכרת שמות האותיות, אמירת צלילי האותיות, פיתוח מיומנויות גרפומוטוריות לקראת כתיבה, כתיבה נכונה, הכרת המספרים, ספירה ומנייה, משחקי מילים, פיתוח מיומנויות שפתיות כמו מודעות פונולוגית ומורפולוגית, צורות הנדסיות, התארגנות במרחב הדף, אותיות הכתב ואותיות הדפוס, צלילי סימני הניקוד, חשיפה חוזרת ונשנית לאותיות הא"ב כל זאת ועוד ועוד בערכה להכנה לכיתה א'. הערכה הכוללת 9 כלים ומשחקים לימודיים לילדים העולים לכיתה א' ומשמשת אותם גם במהלך כיתה א'. הערכה כוללת את:1*הספר המחיק שלי אותיות הא"ב- כתיבת האותיות בצורה הנכונה, הכרת רצף הא"ב, שיטה מיוחדת ללימוד שמות האותיות ופיתוח מיומנויות גרפומוטוריות. 2*משחקי מילים- קידום הקריאה והכתיבה ע"י פיתוח מיומניות שפתיות כמו מודעות פונולוגית, מורפולוגית, תחביר, שליפה שיום ועוד. 3*הספר המחיק שלי מספרים- רצף המספרים, כתיבת המספרים, תפיסה כמותית, ספירה ומניה. 4*משחק זיכרון אותיות הכולל 44 קלפים של כל אותיות הא"ב ואיורים. 5*סט צמידי האותיות הכולל 2 צמידים המתאימים לבנים לבנות, החושפים את הילדים שוב ושוב לכל האותיות. 6*הספר המחיק שלי צורות וקווים הכולל את כל הצורות ההנדסיות ואת מונחי היסוד הגיאומטררים בהתאם להישגים הנדרשים של משרד החינוך. לימוד שמות הצורות ומונחי היסוד, ציור הצורות ופיתוח מיומנויות גרפומוטוריות לקראת כתיבה. 7*מניפת האותיות וסימני הניקוד הכוללת את כל האותיות וסימני הניקוד. מרכיבים, מפרקים וקוראים את כל הצירופים על ידי הנחת כל סימני הניקוד על כל האותיות השונות. יוצרים מילים ומשחקים עם כל האותיות וסימני הניקוד שלהן. 8*אריות בתנועות וסימני הניקוד- לכל קבוצת תנועות איור אריה המלמד את צליל האות. למשל, האריה השואג אאא מלמד כי צליל הפתח, הקמץ והחטף פתח הוא אאא וכך הלאה. 9*סרגל אותיות הא"ב שומר הרווחים בין המילים, המשמש גם סרגל מספרים רגיל, כתובם עליו כל אותיות הכתב ואותיות הדפוס, סרגל האריה בולט מעל הסרגל ומשמש כ"רווח אצבע" הנדרש בין מילה ולמילה וצידו האחורי לבן ומשמש כמריד בין השורות בזמן הקריאה.  libyedu.com  054-6929666  שולי לבני 'ליבי מוצרים חינוכיים ללמידה מהנה'. https://libyedu.com/product/%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%90/

מארז משובח הכולל 9 כלים ומשחקים לימודיים שתמיד יזכרו ויוערכו ע"י הילדים וההורים! המארז כולל את אותיות הא"ב, משחקי מילים, קלפי אותיות ומשחק זיכרון, מניפת אותיות וסימני הניקוד, טריקים ללימוד צלילי סימני הניקוד, שמות האותיות, צורות הנדסיות בהתאם לנדרש בכיתה א' ועוד ועוד. במארז הושקעה מחשבה מרובה והמוצרים פותחו ע"י המאבחנת הדידקטית שולי לבני בעלת המותג 'ליבי מוצרים חינוכיים ללמידה מהנה'. התקשרו לקבל הצעה מחיר לכמות 054-6929666  libyedu.com

אימון קריאה יומי באנגלית

1. צלמו קטע קריאה באנגלית המותאם לרמת ילדכם. ניתן לצלם מתוך ספר הלימוד. חשוב שהטקסט יתאים לרמת הקריאה של הילד ולא מעבר ליכולתו.

2. ביומיים הראשונים הקריאו אתם לילדכם את הקטע, תוך מעקב עם האצבע אחר הכתוב. בסוף כל משפט עצרו ותרגמו יחד עם הילד את המשפט. מעל כל מילה שהילד לא מכיר, כתבו את פירושה.

3. ביום השני תוך שילדכם נמצא אתכם, הקליטו בקולכם את אותו קטע הקריאה בקצב קריאה לא מהיר ולא איטי, כזה שיהיה נוח לעקוב אחריו. שלחו לילד את ההקלטה בהודעת וואצאפ, כך ההקלטה תמצא אצלו בניד. אורך הקטע המוקלט לא צריך להיות מעבר ל2 דקות.

4. ביום השלישי, כשאתם יחד עם הילד הנחו אותו לפעול באופן הבא: הפעילו סטופר למשך 10 דקות וציינו שאימון הקריאה בכל יום יהיה 10 דקות בלבד. הילד מניח את דף קטע הקריאה מולו ומקשיב להקלטת הקטע תוך שהוא עוקב עם האצבע אחר הכתוב. לאחר מכן בזמן הנותר, הוא קורא משפט מתרגם אותו ועובר למשפט הבא. כך, עד ש10 הדקות מסתיימות. עם סיום הזמן מפסיקים וממשיכים רק ביום למחרת, ולא משנה עד היכן הגיע.

5. במשך 5 הימים הבאים הילד מתרגל את הקריאה באותו האופן עם אותו הטקסט. מומלץ שתהיו נוכחים לידו אך הוא עובד באופן עצמאי. את הטקסט מחליפים אך ורק כאשר קריאתו שוטפת, מדויקת ושהוא מבין את כל המילים והקטע.

6. הכינו טבלת עידוד קריאה שבועית. לכל יום ציירו חייכנים מדבקות וכדומה. לאחר שבוע צ'פרו את הילד בהתאם לגילו. ממליצה על פעילות משותפת הקשורה לאנגלית כמו הכנת עוגיות בצורת האותיות, מחפשים את המטמון באנגלית וחידות באנגלית, לימוד    ריקוד משותף לשיר באנגלית וכו'.                                                                       

7.                                        ♥כמו תמיד, הכי חשוב הרבה חום ואהבה♥