!
האבחון הדידקטי

האבחון הדידקטי

האבחון הדידקטי הנערך ע”י מאבחן דידקטי מוסמך, בודק את תפקודי הלמידה השונים המשפיעים על תהליכי הלמידה. ראשית בודקים את מיומנויות הקריאה והכתיבה של הילד, ולאחר מכן בודקים את התפקודים הקוגניטיביים השונים המשפיעים על תפקודי הלמידה. מטרת האבחון לזהות יכולות וקשיים ובהתאם לבנות תכנית שתביא למימוש יכולותיו של הילד.
למה הכוונה בנאמר “תפקודים קוגנטיביים המשפיעים על תהליכי הלמידה”? ישנן יכולות המשפיעות על יכולות הלמידה, אתן דוגמה מעולם הכדורסל. כשם שאדם בעל קואורדינציה טובה יותר יהיה לו קל יותר ללמוד לשחק כדורסל, כך ישנן מיומנויות המקלות על רכישת הקריאה והכתיבה ועל יכולות הלמידה בכלל.
באופן כללי, המנגנונים הנבדקים כוללים: תהליכי עיבוד מידע שפתי, מיומנויות שפתיות העומדות בבסיס הקריאה והכתיבה כמו יכולות פונולוגיות, מורפולוגיות ותחביריות. תהליכי עיבוד מידע שמיעתי כגון זכירת מידע מילולי בהקשר לטווח הקצר והארוך. תפקודים חזותיים, תפקודי קשב וריכוז, פונקציות ניהוליות כמו, ארגון, תכנון, בקרה עצמית ויכולות חשיבה מילוליות ולא מילוליות. במקביל נבדקות גם אסטרטגיות הלמידה בהן משתמש הילד, ולמידתו בעקבות תיווך שניתן לו. לאחר העברת האבחון שלרוב מתקיים לאורך מספר מפגשים, המאבחן בודק וכותב את האבחון ולאחר מכן נפגש עם ההורים ומעביר את ממצאי האבחון ואת המלצותיו.                                                                                                         המפגש עם ההורים משמעותי ביותר על מנת שתופק מהתהליך תועלת, וכדי שהאבחון לא ייתפס כ”מסמך” שיוכנס למגירה. המפגש לעיתים אינו קל והדבר ברור, כי כהורים אנחנו רגישים ביותר לילדים שלנו ועוד יותר לקשיים שלהם. לכן המפגש צריך להיות מצמיח שבסופו תהיה העצמה, התקדמות ועשייה. במידה והחלטתם על קיום אבחון דידקטי, אני ממליצה קודם לכן להתייעץ עם יועצת ביה”ס, שתמליץ לכם על סוג האבחון הנדרש (דידקטי או פסיכודידקטי), לעיתים יש מסגרות חינוכיות המקיימות את האבחון. אני מתרשמת כי קיימת כיום מגמה במשרד החינוך שהאבחון ייעשה במסגרת החינוכית. זה הכיוון, אך הוא עדיין מיושם רק בחלק מהמקומות, ונדמה כי מגמה זו תתפתח עם השנים. בנוסף, היועצת תוכל להמליץ מתי כדאי לקיים את האבחון, ישנם גילאים מסויימים בהם היועצת תדע לומר לכם אם לחכות עם האבחון או להשתדל להקדימו וכו’. בנוגע לגילאים הבוגרים יותר, והכוונה לסטודנטים – פה יש לבדוק מול הגוף האקדמי מהו האבחון ה”מקובל” עליהם וליתר דיוק היכן לקיימו. לרוב הגופים האקדמיים יש את המוסדות המאבחנים עבורם, והם לרוב לא יקבלו אבחון שנעשה במקום שאינו מאושר על ידם. לסיכום, כאשר יש צורך באבחון, חשוב לקיימו, חפשו המלצות היכן לעשותו, היעזרו ביועצת בית הספר והחשוב יותר – זכרו כי מטרת האבחון היא ליצור הזדמנות אתנחתא, זמן לחשיבה ולהבנת מצבו של הילד, מה הן יכולותיו ומה הם קשייו. מה אנחנו ההורים או כל מבוגר אחר הנמצא עם הילד עושים ומתכננים כדי להביא לאמונות וליכולות שיביאו להצלחה, לתחושת מסוגלות, לאמונה עצמית שישפיעו על מצבו הנוכחי והעתידי של הילד כאדם. 

שלכם, שולי לבני,                                                                                                                                                                                               מאבחנת דידקטית, פיתוח כישורי למידה ופיתוח כלים לימודיים,                                                                                                                 מפתחת “ליבי מוצרים חינוכיים ללמידה מהנה’.

שתפו!